אגדה יפנית

אהבה הלילה (שיר סיום)

אהבה של שני זרים

אולי ירחם

אוקלנד, רחוב ראשי

אור אדום כמו דם

אחד כזה

אחרי כל השנים

אחרי שהסירות יוצאות

אחת מהבוהמה

אין מתוק בלי מר

אל תדבר חלומות

אם

אם אתה בסביבה

אם לא את

אם מחר אני לא כאן

אנחנו מאותו הכפר

אני אוהב אותי

אני כאן

את

את חכי לי

בגיטרה ישנה

בגילגול הזה

בזמן כזה

בית הערבה

ביתי אל מול גולן

בסוף מעגל

בסוף מעגל

בשנת תש״משהו

בשעה שכזאת

בת 17

גן השקמים

גשם של ברכה

דברים

דלת סגורה

דקה לפני הבכי

דרך הכורכר

האהבה לא תמות

הביתה

הבתים שנגמרו ליד הים

הו מה יפית, ארץ כנען

הוא לא ידע את שמה

הואדי של מנהטן

הי גלית

היא לא דומה

היי איש (חבר)

הליכה לקיסריה (אלי אלי)

המשורר

המשחק הזה

הצגה שניה

הקיץ שחלף

השיר הזה נכתב עכשיו עלייך

זמר לספינה

חבל שאת יפה

חוף סוף העולם

חי אני כעשב בר

טיול לילי

ילד ירוק

כבר כמעט

כל הדברים היפים

כל פעם מחדש

כלבים קטנים

כלום לא כמו שהיה

כמו לפני שנים

כמו נצח

כמו עני בפתח

כרתים

כשהיינו ילדים

כשהימים יהיו טובים יותר

לא הייתי שם בשבילך

לא יכול להגיד

לא יכולתי להגיד

לא פעם בקיץ

לאט עולים סוסיי

לי ולך

ליל סתיו

ליל שרב

לילה טוב

לפעמים זה מתחרז

מבט של קור

מונסון

מחכה עם הכלבים

מיוחדת

מים גנובים

מירנדה

מכה אפורה

מכור

מנגנת בי

מסתובב ושר

מעולם לא חשבתי

מעמיד פנים

מצליח להפסיד

נאהב עד שנמות

נמנע ממך

נפרדנו כך

סברס קר

סיבה טובה

ספר לה איזק

ספרי לי

סתם יום של חול

תכול המטפחת